הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין, ה,ט) תאר את צורת לחם הפנים כך -
"כל חלה מהן מרובעת שנאמר "לחם פנים" (שמות כה,ל) שיהיו לו פנים רבים. אורך כל חלה מהן עשרה טפחים, ורוחבה חמישה טפחים, ורומה שבע אצבעות. והשולחן אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים. נותן אורך החלה על רוחב השולחן. נמצאת החלה יוצאת שני טפחים מכאן, ושני טפחים מכאן וכופל את היוצא מכאן ומכאן, ויישאר בין שני הקצוות ריוח באמצע. וכן מניח חלה על גבי חלה, עד שעורך שש חלות. וכן עושה בצידה מערכה שנייה, שש חלות."
מהתאור "מרובעת" מסיקים המפרשים, כגון הכסף משנה (שם), שהרמב"ם, פסק לכאורה במחלוקת בין ר' חנינא ור' יוחנן (מנחות צד,ב) לפי ר' חנינא, דהיינו תיבה פרוצה.
העיר הכסף משנה (ש ...